חנה שנהב

רֵאשִׁית

עַל הַגָּדֵר

בֵּין בֵּית הַסֵּפֶר לְבֵית הֶעָלְמִין

כֶּתֶר הָרִמּוֹן

מְבַצְבֵּץ מִבֵּין מַצֵּבוֹת הַשַּׁיִשׁ

הַזְּמַן עוֹצֵר גַּלְגַּלֶּיו לְאוֹר שְׁקִיעָה חֲגִיגִית.

גִּזְעוֹ הַסָּב שֶׁל הַזַּיִת

מַכֶּה שָׁרָשִׁים נִצָּנִים

פֵּרוֹת נוֹשְׂאֵי שֶׁמֶן

וְאוֹר.

חָצֵר הוֹמָה יְלָדִים

שֶׁהָיוּ כָּאן בְּרִגְעֵי אֵימָה

מִתְנַדְנְדִים בְּנַדְנֵדַת חֲבָלִים

שָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם.

פָּנָסֵי מְכוֹנִיּוֹת כָּבוּ

טִרְטוּר מְנוֹעִים נָדַם

בִּרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה יֵשׁ חֲנָיָה.

עַל גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶת

דּוֹלְקִים שִׁבְעָה פָּנָסֵי מְנוֹרָה.

שְׂמִיכָה לְבָנָה שֶׁל שַׁלְוָה

עוֹטֶפֶת.

בִּצְעָדִים חֲרִישִׁיִּים טְפוּפִים

בְּסִדּוּר וְטַלִּית

שֵׂעָר רָטֹב וְשִׂמְלַת מַלְמָלָה

הָלַךְ דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה.