עניאלה דנגור, יצירה 1
פעם ראשונה בשדרות
רק חמישים דקות
מהבית
מרחבים לנשימה
שדות ירוקים
הטבע נפרש כמניפה בנשמה
עולם מקביל
ילדים כאן לא ישנו
שנת ישרים
גם הצלקות
זועקות דרך החושים
עולות מן המדרכות
עולם מקביל
כאן פריפריה
פשטות וצניעות
רואים את השמיים
וכאן יש זמן לאנשים
להביט בעיניים
"כי שדרות זה הבית"
אמר לנו הנהג רזיאל
ששורשיו נטועים בעולם המקביל
שדרות
איך יכול להיות
שכה רבים המחוזות
שבהם את לא נספרת
את ולא אחרת
מתוקה ומטופחת
מזמינה ומושקעת
דרך בסטות האבטיחים וערוגות הפרחים
ועד למוסדות התרבות
והגרפיטי ורוחות האמנות
העולמות שאנחנו מבקרים
בהם
יישארו תמיד מקבילים
עד שאעשה מעשה
אפילו קטן
– פעימה –
– רפרוף –
שישנה משהו בעולמי
או יוליד הר
בעולמו של אחר